ג'ומעה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

פסק דין

המבקש עותר למתן פסק דין המצהיר שיפוי כוח בלתי חוזר שנחתם על ידי מר זכי נאשף ז"ל (להלן: "המנוח") ביום 5.9.2010 בבית החולים מאיר הוא בעל תוקף משפטי מחייב. בנוסף מבוקש להצהיר שעל המשיבים 1 ו 2 (להלן: "בנק הפועלים" ו"בנק לאומי") לציית להוראות המבקש ביחס לחשבון המנוח מספר 00908 בבנק הפועלים בטייבה, וביחס לחשבון המנוח מספר 1091/93 בבנק לאומי בטייבה.

המבקש היה תלמידו של המנוח בבית הספר היסודי ובתיכון בטייבה. המנוח והמבקש פעלו בעמותה לצדק וחסדים שבראשה עמד המנוח והמבקש היה מזכירהּ (סעיף 4 לתצהיר המבקש וכן עדות המבקש בעמוד 44 לפרוטוקול שורה 29 ואילך). המנוח אף היה קרוב משפחתה של אשתו השנייה של המבקש, הגב' ורה נאשף. ביחס למהות קרבת המשפחה העידה הגב' ורה נאשף שאשת המנוח היא דודתה (סעיף 1 לתצהיר גב' ורה נאשף). המשיבים 1 ו-2 הם בנקים שבהם התנהלו חשבונות המנוח. בכל אחד מהחשבונות יתרה העולה על 1.4 מיליון ₪. למנוח היו בנוסף גם נכסי מקרקעין. המשיבה 3 היא אשת המנוח שהייתה נשואה לו עד לפטירתו במשך למעלה מ-50 שנים. המשיבים 4 – 7 הם אחי המנוח. מהעדויות עולה, ועל כך אין חולק, שהמנוח היה אדם אמיד מאוד, מוסלמי אדוק ואיש צנוע.

ביום 5.9.2010 התייצב לבקשת המבקש עו"ד מאזן דעאס נוטריון (להלן: "הנוטריון") בפני המנוח, שהיה אז כבן 81 (יליד שנת 1929). באותה עת היה המנוח מאושפז במחלקה פנימית ד' בבית החולים מאיר בכפר סבא. הנוטריון החתים את המנוח על יפויי הכוח הבלתי חוזר נושא המחלוקת בין הצדדים. (להלן : "יפויי הכוח"). תמורת שירותי הנוטריון שולמה לפי עדות הנוטריון על ידי המבקש, מכספים שמשך מחשבון המנוח (פרוטוקול הדיון מיום 26.9.2012 בעמוד 10 שורה 12).

בטרם החתים את המנוח על יפויי הכוח, הצטייד הנוטריון בתעודת הרופא, מתמחה בשנתו הראשונה במחלקה, ד"ר איתן קוגלר, שנערכה אף היא ביום 5.9.2010 לבקשת המבקש.

כותרת ייפוי הכוח היא "יפויי כח בלתי חוזר". יפויי הכוח מקנה למבקש סמכויות נרחבות לפעול בשמו של המנוח ובמקומו לעשיית פעולות בחשבונותיו בבנק הפועלים ובבנק לאומי בטייבה ולרבות כל חסכונותיו בבנקים אלה ובכל בנק אחר. בנוסף מקנה יפויי הכוח למבקש הרשאה לפעול ביחס לכל נכסי המקרקעין של המנוח ואף להעבירם לאחר. בסעיף 7 ליפויי הכוח נקבע שהוא ניתן לטובת צד ג' שזכויותיו תלויות בו, ולפיכך לא תהייה למנוח רשות לבטלו והוא יעמוד בתוקפו גם לאחר מותו.

תכלית יפויי הכוח לא נקבעה בו. בעניין משמעותי זה נשמעו מספר גרסאות סותרות. לפי גרסת הנוטריון שהעיד מטעם המבקש, פנה אליו המבקש ואמר לו שהמנוח במצב סופני והוא רוצה שכספו יושקע למטרות צדקה. המבקש אמר לנוטריון שלשם כך ביקש המנוח שהמבקש יהיה מיופה הכוח שיוציא לפעול את תכניותיו (פרוטוקול הדיון מיום 26.9.2011 בעמוד 5 שורות 18 ואילך). גרסת המבקש בתצהירו היא שהמנוח רצה להעניק למבקש את כל רכושו כדי שהמבקש ורעייתו גב' ורה נאשף יפעלו ברכושו וכספו לפי שיקול דעתם המוחלט (סעיף 5 לתצהיר המבקש).

בתצהיר המשלים וסיכומי התשובה מטעם המבקש הוצגה מטעם המבקש גרסה נוספת למטרת יפויי הכוח והיא רצונו של המנוח שעזבונו לא יחולק לאחר מותו לפי דיני הירושה, אלא יינתן בחיי המנוח למבקש שהיה חביב על המנוח (סעיף 12 (ד) לתצהיר המבקש מיום 28.6.2011).

אין חולק על כי המנוח לא ערך הסכם מתנה בכתב. המבקש אף אינו יודע מה היקף רכוש המנוח שאותו קיבל במתנה לפי הנטען, ומהם נכסי המקרקעין של המנוח (עדותו בפרוטוקול הדיון מיום 7.12.2011 בעמוד 47 שורות 30 ואילך).

בתעודת הרופא שנערכה לבקשת המבקש, ציין ד"ר קוגלר שביום 5.9.2010 בדק את המנוח הנמצא בפנימית ד' בבית חולים מאיר ומצא שהוא חולה במחלה CLL, זיהום בפצע ניתוח, וכי הוא מצהיר שהמנוח בהכרה מלאה ובדעה צלולה אחראי על מעשיו לעשיית פעולה בפני נוטריון.

לתעודת הרופא קדמה תעודת הרופא ד"ר זמיר דובריש, רופא בכיר וסגן מנהל מחלקה פנימית ד' בבית החולים מאיר, מיום 1.9.2010, שנמסרה על ידו למר זיאד ג'בארה, מטפל המנוח (עדות ד"ר דובריש בעמוד 173 לפרוטוקול הדיון מיום 5.9.2012 ובעמוד 179 בשורה 22).

בתעודה רפואית ציין ד"ר דובריש: "הנ"ל מאושפז במחלקה פנימית ד' בבי"ח מאיר בה אני משמש כסגן מנהל מחלקה. לאחרונה חלה התדרדרות במצבו הקוגניטיבי של החולה והוא אינו מתמצא במקום, בזמן ובסיטואציה. לפיכך אני סבור שאין להחתימו על מסמכים רפואיים, בנקאיים או האצלת סמכויות (יפוי – כוח). לצורך החלטה על מינוי אפוטרופוס לעניני בריאות אבקש פניה לעו"ס המחלקה."

בקשה למינוי אפוטרופוס למנוח הוגשה לבית הדין השרעי בטייבה ונקבעה לדיון ביום 30.11.2010 (נספח 4 לתצהיר המשיבה 3).

המנוח נפטר ביום 30.11.2010 בגיל 81.

טענות הצדדים בתמצית

טענות המבקש

המבקש טוען שיש לתת תוקף ליפויי הכוח הנוטריוני ולכל האמור בו, זאת על יסוד הקבוע בסעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), ועל פי חזקת התקינות החלה על אישורו ועל כל האמור בו. לפי הנטען בסיכומים מטעמו, המבקש קיבל מתנה מהמנוח ואין לומר שבכך עשק את המנוח או התעשר על חשבון מאן דהוא שלא כדין. קביעה אחרת, על פי הנטען, תביא לחיסול האפשרות למתן מתנה.

המבקש טוען בנוסף שאין לקבל את התעודה הרפואית שנערכה על ידי ד"ר דובריש ביום 1.9.2010, משלא נמצאה בתיק הרפואי של המנוח בבית החולים מאיר, ובאשר אינה ערוכה כחוות דעת רפואית כדין. לחלופין נטען שאין לתת לתעודה רפואית זו משקל רב משלא צוין בה לאיזו מטרה נערכה, באשר ד"ר דובריש אינו פסיכוגריאטר, ובאשר לא צורפו לתעודה הרפואית אסמכתאות לתמיכה באמור בה. בנוסף נטען שאיש לא פעל על פי האמור בתעודה הרפואית, לא פנה לעובדת הסוציאלית של המחלקה, ולא מינה אפוטרופוס למנוח, אף לא ד"ר דובריש עצמו. הפניה לבית הדין השרעי למינוי אפוטרופוס נעשתה רק ביום 14.11.2010, אך בית הדין מחוסר סמכות לדון בבקשה.

ב"כ המבקש טוען שהתעודה הרפואית מיום 1.9.2010 הוזמנה על ידי צד מעוניין רק כדי לפגוע ביפויי הכוח מיום 5.9.2010 וכי תאריכה מזויף.

בסיכומי המבקש מועלית גם התיזה נטולת הבסיס שד"ר דובריש ערך את התעודה הרפואית מיום 1.9.2010 "כנראה בתמורה".